א. ואני אמר היורש כל עת היותו קטן אין הבדל בינו ובין העבד אף אם הוא אדון הכל:
ב. אלא הוא תחת יד אמנים ופקידי הבית עד לזמן המיעד לו מאת אביו:
ג. ככה גם אנחנו בעוד היותנו קטנים היינו משעבדים ליסדות העולם:
ד. ובמלאת העת שלח האלהים את בנו אשר נולד מאשה ונתן תחת יד התורה:
ה. לפדות את אשר היו תחת יד התורה למען נקבל את משפט הבנים:
ו. ויען כי בנים אתם שלח האלהים בלבבכם את רוח בנו הקורא אבא אבינו:
ז. לכן אינך עוד עבד כי אם בן ואם בן אתה הנך גם יורש האלהים על ידי המשיח:
ח. הן לפנים באין דעת אלהים הייתם עבדים את אשר בעצמותם אינם אלהים:
ט. ועתה אחרי ידעתם את האלהים ויותר אחרי שנודעתם לאלהים איך תשובו אל היסדות הרפים והדלים ההם אשר תרצו להכנע להם מחדש:
י. ימים אתם שמרים וחדשים ומועדים ושנים:
יא. מתירא אני פן לריק עמלתי בכם:
יב. היו נא כמוני כי גם אני כמוכם מתחנן אני לכם אחי לא הרעתם לי מאומה:
יג. אתם ידעתם אשר בחלשת בשרי בשרתי לכם את הבשורה לראשונה:
יד. ואתם לא בזיתם את נסיוני אשר נסיתי בבשרי ולא געלתם אתו כי אם קבלתם אתי כמלאך אלהים כמשיח ישוע:
טו. ועתה איה אשרכם כי מעיד אני עליכם אשר אם יכלתם הייתם עקרים את עיניכם לתתן לי:
טז. ועתה הנהייתי לכם לאיב בדברי אמת אליכם:
יז. אינם מקנאים לכם לטובה כי חפצם להפריד אתכם מעלינו למען תהיו מקנאים להם:
יח. אבל טוב לקנא תמיד לטובה ולא לבד בהיותו אצלכם:
יט. בני אשר אני מחולל שנית עד כי יוצר בכם המשיח:
כ. אמנה חפצתי להיות עתה אצלכם לשנות את קול דברי כי נבוך אני בכם:
כא. אמרו לי אתם החפצים להיות משעבדים לתורה הלא שמעתם את התורה:
כב. כי כתוב שהיו לאברהם שני בנים האחד מן האמה והשני מן החפשיה:
כג. ואשר לאמה הוא נולד לפי הבשר ואשר לחפשיה על פי ההבטחה:
כד. והדברים הם לרמז כי שתי הבריתות הנה האחת מן הר סיני היולדת לעבדות והיא הגר:
כה. כי הגר סיני הר בערב הוא והוא כנגד ירושלים של עתה כי היא בעבדות עם בניה:
כו. אבל ירושלים של מעלה היא חפשיה והיא אם כלנו:
כז. כי כתוב רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה:
כח. ואנחנו אחי הננו כיצחק בני ההבטחה:
כט. וכאשר הנולד לפי הבשר אז היה רדף את הנולד לפי הרוח כן הוא גם עתה:
ל. אבל הכתוב מה הוא אמר גרש האמה ואת בנה כי לא יירש בן האמה עם בן החפשיה:
לא. על כן אחי לא בני האמה אנחנו כי אם בני החפשיה:
| 
