א. ועתה עמדו נא בחרות אשר שחרר אתנו המשיח ואל תשובו להלכד בעל העבדות:
ב. הנה אני פולוס אמר לכם כי אם תמולו לא יועיל לכם המשיח:
ג. ומעיד אני עוד הפעם בכל איש אשר ימול כי מחיב הוא לשמר את כל התורה:
ד. נגזרתם מן המשיח אתם המצטדקים בתורה נפלתם מן החסד:
ה. כי אנחנו ברוח ניחל מתוך האמונה לתקות הצדקה:
ו. כי במשיח איננה נחשבת לא המילה ולא הערלה כי אם האמונה הפעלת באהבה:
ז. היטבתם לרוץ מי חשך אתכם משמע אל האמת:
ח. הפתוי הזה איננו מאת הקרא אתכם:
ט. מעט שאר מחמץ הוא את כל העסה:
י. מבטח אני בכם באדון שלא תהיה רוח אחרת עמכם והעכר אתכם ישא את עונו יהיה מי שיהיה:
יא. ואני אחי אם אכריז עוד המילה על מה אהיה נרדף הלא אז מבטל מכשול הצלב:
יב. מי יתן ויכרתו המדיחים אתכם:
יג. כי אתם אחי לחרות נקראתם ובלבד שלא תהיה החרות תאנה לבשר אלא שתעבדו איש את רעהו באהבה:
יד. כי כל התורה כלולה במצוה אחת והיא ואהבת לרעך כמוך:
טו. אבל אם תנשכו ותאכלו איש את אחיו ראו פן תכלו איש על ידי רעהו:
טז. והנני אמר התהלכו ברוח ולא תמלאו את תאות הבשר:
יז. כי הבשר מתאוה הפך מן הרוח והרוח הפך מן הבשר ושניהם מתקוממים זה לזה עד שלא תוכלו לעשות את אשר תחפצו:
יח. ואם תנהגו על ידי הרוח אז אינכם תחת התורה:
יט. וגלוים הם פעלי הבשר אשר הם נאוף זנות טמאה וזמה:
כ. עבודת אלילים וכשוף איבות ומצות וקנאה ורגז מריבות מחלקות וכתות:
כא. צרות עין ושפיכות דמים ושרון וזוללות ודומיהן אשר אמר עליהן כמו שאמרתי כבר כי עשי אלה לא ינחלו מלכות האלהים:
כב. ופרי הרוח אהבה שמחה ושלום ארך רוח ונדיבות וחסד ואמונה:
כג. וענוה ופרישות אין תורה לנגד עשי אלה:
כד. ואשר הם למשיח צלבו את בשרם עם כל תשוקתיו ותאותיו:
כה. אם נחיה ברוח נתהלכה גם ברוח:
כו. ולא נרדף אחרי כבוד שוא להכעיס איש את רעהו ולקנא איש את רעהו:
| 
