א. ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים:
ב. עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער:
ג. כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח:
ד. שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו:
ה. ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים:
ו. ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר:
ז. וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר:
ח. ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים:
ט. את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה:
י. ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו:
יא. ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו:
יב. ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם:
יג. ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם:
יד. וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן:
טו. ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק:
טז. וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם:
יז. ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך:
יח. ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון:
יט. ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ:
כ. וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל:
כא. ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך:
כב. ויאמר אברם אל מלך סדם הרימתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ:
כג. אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם:
כד. בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם:
| 
