א. ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה:
ב. ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה:
ג. ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר:
ד. גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני:
ה. ויענו בני חת את אברהם לאמר לו:
ו. שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך:
ז. ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת:
ח. וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר:
ט. ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר:
י. ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר:
יא. לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך:
יב. וישתחו אברהם לפני עם הארץ:
יג. וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה:
יד. ויען עפרון את אברהם לאמר לו:
טו. אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר:
טז. וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר:
יז. ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב:
יח. לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו:
יט. ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען:
כ. ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת:
| 
