א. ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני:
ב. ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי:
ג. ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה:
ד. ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות:
ה. ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא:
ו. ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר:
ז. הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי:
ח. ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך:
ט. לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב:
י. והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו:
יא. ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק:
יב. אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה:
יג. ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי:
יד. וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו:
טו. ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן:
טז. ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו:
יז. ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה:
יח. ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני:
יט. ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך:
כ. ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני:
כא. ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא:
כב. ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו:
כג. ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו:
כד. ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני:
כה. ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת:
כו. ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני:
כז. ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה:
כח. ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש:
כט. יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך:
ל. ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו:
לא. ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך:
לב. ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו:
לג. ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה:
לד. כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי:
לה. ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך:
לו. ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה:
לז. ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני:
לח. ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך:
לט. ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל:
מ. ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך:
מא. וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי:
מב. ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך:
מג. ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה:
מד. וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך:
מה. עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד:
מו. ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים:
| 
