א. וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען:
ב. אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם:
ג. וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים:
ד. ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם:
ה. ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו:
ו. ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי:
ז. והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי:
ח. ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו:
ט. ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי:
י. ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה:
יא. ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר:
יב. וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם:
יג. ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני:
יד. ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה:
טו. וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש:
טז. ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים:
יז. ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן:
יח. ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו:
יט. ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא:
כ. ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו:
כא. וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש:
כב. ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו:
כג. ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו:
כד. ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים:
כה. וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה:
כו. ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו:
כז. לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו:
כח. ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה:
כט. וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו:
ל. וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא:
לא. ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם:
לב. וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא:
לג. ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף:
לד. ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים:
לה. ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו:
לו. והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים:
| 
