א. ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק:
ב. ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני:
ג. ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם:
ד. אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך:
ה. ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו:
ו. ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו:
ז. בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה:
ח. ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן:
ט. ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי:
י. ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית:
יא. ובני לוי גרשון קהת ומררי:
יב. ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמול:
יג. ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון:
יד. ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל:
טו. אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש:
טז. ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי:
יז. ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל:
יח. אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש:
יט. בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן:
כ. ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן אן את מנשה ואת אפרים:
כא. ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד:
כב. אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש ארבעה עשר:
כד. ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם:
כה. אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה:
כו. כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש:
כז. ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים:
כח. ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן:
כט. ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד:
ל. ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי:
לא. ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי:
לב. והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו:
לג. והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם:
לד. ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן:
| 
