א. ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים:
ב. הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם:
ג. ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז:
ד. פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה:
ה. שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם:
ו. בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור:
ז. ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל:
ח. יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך:
ט. גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו:
י. לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים:
יא. אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה:
יב. חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב:
יג. זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן:
יד. יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים:
טו. וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד:
טז. דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל:
יז. יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור:
יט. גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב:
כ. מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך:
כא. נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר:
כב. בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור:
כג. וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים:
כד. ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל:
כה. מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם:
כו. ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו:
כז. בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל:
כח. כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם:
כט. ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי:
ל. במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר:
לא. שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה:
לב. מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת:
לג. ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו:
| 
