א. המשא אשר חזה חבקוק הנביא:
ב. עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע:
ג. למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא:
ד. על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל:
ה. ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר:
ו. כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו:
ז. אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא:
ח. וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול:
ט. כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי:
י. והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה:
יא. אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו:
יב. הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו:
יג. טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו:
יד. ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו:
טו. כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל:
טז. על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה:
יז. העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול:
| 
