א. שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך:
ב. קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו:
ג. אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירחם יתום:
ד. ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו:
ה. אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון:
ו. ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון:
ז. ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון:
ח. אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא:
ט. מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם:
| 
