א. הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין:
ב. הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד:
ג. ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים:
ד. והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה:
ה. ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו:
ו. ולרוח משפט ליושב על המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה:
ז. וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה:
ח. כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום:
ט. את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים:
י. כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם:
יא. כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה:
יב. אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע:
יג. והיה להם דבר יהוה צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו:
יד. לכן שמעו דבר יהוה אנשי לצון משלי העם הזה אשר בירושלם:
טו. כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט שוטף כי עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו:
טז. לכן כה אמר אדני יהוה הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש:
יז. ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטפו:
יח. וכפר בריתכם את מות וחזותכם את שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס:
יט. מדי עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה והיה רק זועה הבין שמועה:
כ. כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס:
כא. כי כהר פרצים יקום יהוה כעמק בגבעון ירגז לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבד עבדתו נכריה עבדתו:
כב. ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יהוה צבאות על כל הארץ:
כג. האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי:
כד. הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו:
כה. הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו:
כו. ויסרו למשפט אלהיו יורנו:
כז. כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על כמן יוסב כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט:
כח. לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו והמם גלגל עגלתו ופרשיו לא ידקנו:
כט. גם זאת מעם יהוה צבאות יצאה הפליא עצה הגדיל תושיה:
| 
