א. הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו:
ב. והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה:
ג. ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה:
ד. ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות:
ה. לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע:
ו. כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר:
ז. וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי שקר ובדבר אביון משפט:
ח. ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום:
ט. נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי:
י. ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא:
יא. חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים:
יב. על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה:
יג. על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה:
יד. כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים:
טו. עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשב:
טז. ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב:
יז. והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם:
יח. וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות:
יט. וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר:
כ. אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור:
| 
