א. שמעו זאת בית יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו לא באמת ולא בצדקה:
ב. כי מעיר הקדש נקראו ועל אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו:
ג. הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה:
ד. מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה:
ה. ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום:
ו. שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם:
ז. עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם פן תאמר הנה ידעתין:
ח. גם לא שמעת גם לא ידעת גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך:
ט. למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך:
י. הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני:
יא. למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן:
יב. שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני הוא אני ראשון אף אני אחרון:
יג. אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו:
יד. הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את אלה יהוה אהבו יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים:
טו. אני אני דברתי אף קראתיו הביאתיו והצליח דרכו:
טז. קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני ורוחו:
יז. כה אמר יהוה גאלך קדוש ישראל אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך:
יח. לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים:
יט. ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני:
כ. צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב:
כא. ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע צור ויזבו מים:
כב. אין שלום אמר יהוה לרשעים:
| 
