א. הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק:
ב. יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו:
ג. ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה:
ד. על מי תתענגו על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר:
ה. הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים:
ו. בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם:
ז. על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח:
ח. ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם אהבת משכבם יד חזית:
ט. ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול:
י. ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית:
יא. ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי:
יב. אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך:
יג. בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי:
יד. ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי:
טו. כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים:
טז. כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי:
יז. בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו:
יח. דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו:
יט. בורא נוב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו:
כ. והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט:
כא. אין שלום אמר אלהי לרשעים:
| 
