א. למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער:
ב. וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו:
ג. והיית עטרת תפארת ביד יהוה וצנוף מלוכה בכף אלהיך:
ד. לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה כי חפץ יהוה בך וארצך תבעל:
ה. כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך:
ו. על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את יהוה אל דמי לכם:
ז. ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה בארץ:
ח. נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו:
ט. כי מאספיו יאכלהו והללו את יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי:
י. עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים:
יא. הנה יהוה השמיע אל קצה הארץ אמרו לבת ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו:
יב. וקראו להם עם הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה:
| 
