א. לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו:
ב. כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו:
ג. בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו:
ד. ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו:
ה. פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע:
ו. ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו:
ז. ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו:
ח. ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו:
ט. אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו:
י. ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה:
יא. בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה:
יב. העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד:
| 
