א. מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם:
ב. אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם:
ג. הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם:
ד. הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים:
ה. או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו:
ו. וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן:
ז. לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם:
ח. קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב:
ט. התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון:
י. הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם:
יא. אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה:
יב. אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך:
יג. הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח:
יד. ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך:
טו. תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה:
טז. עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא:
יז. לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא:
| 
