א. כה אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על מתניך ובמים לא תבאהו:
ב. ואקנה את האזור כדבר יהוה ואשם על מתני:
ג. ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר:
ד. קח את האזור אשר קנית אשר על מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע:
ה. ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי:
ו. ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את האזור אשר צויתיך לטמנו שם:
ז. ואלך פרתה ואחפר ואקח את האזור מן המקום אשר טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל:
ח. ויהי דבר יהוה אלי לאמר:
ט. כה אמר יהוה ככה אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלם הרב:
י. העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל:
יא. כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה נאם יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו:
יב. ואמרת אליהם את הדבר הזה כה אמר יהוה אלהי ישראל כל נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל נבל ימלא יין:
יג. ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנביאים ואת כל ישבי ירושלם שכרון:
יד. ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו נאם יהוה לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם:
טו. שמעו והאזינו אל תגבהו כי יהוה דבר:
טז. תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית לערפל:
יז. ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה:
יח. אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם:
יט. ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים:
כ. שאי עיניכם וראי הבאים מצפון איה העדר נתן לך צאן תפארתך:
כא. מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה:
כב. וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך:
כג. היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע:
כד. ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר:
כה. זה גורלך מנת מדיך מאתי נאם יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר:
כו. וגם אני חשפתי שוליך על פניך ונראה קלונך:
כז. נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד:
| 
