א. שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה:
ב. ואם חי יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו:
ג. יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב:
ד. ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם:
ה. אלכה לי אל הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות:
ו. על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם:
ז. אי לזאת אסלוח לך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו:
ח. סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו:
ט. העל אלה לוא אפקד נאם יהוה ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי:
י. עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה:
יא. כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם יהוה:
יב. כחשו ביהוה ויאמרו לא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה:
יג. והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם:
יד. לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם:
טו. הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם יהוה גוי איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא תדע לשנו ולא תשמע מה ידבר:
טז. אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים:
יז. ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב:
יח. וגם בימים ההמה נאם יהוה לא אעשה אתכם כלה:
יט. והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם:
כ. הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר:
כא. שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו:
כב. האותי לא תיראו נאם יהוה אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו:
כג. ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו:
כד. ולא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר לנו:
כה. עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם:
כו. כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו:
כז. ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על כן גדלו ויעשירו:
כח. שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו:
כט. העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי:
ל. שמה ושערורה נהיתה בארץ:
לא. הנביאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה:
|