א. ויען יהוה את איוב ויאמר:
ב. הרב עם שדי יסור מוכיח אלוה יעננה:
ג. ויען איוב את יהוה ויאמר:
ד. הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו פי:
ה. אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף:
ו. ויען יהוה את איוב מן סערה ויאמר:
ז. אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני:
ח. האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק:
ט. ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם:
י. עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש:
יא. הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו:
יב. ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם:
יג. טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון:
יד. וגם אני אודך כי תושע לך ימינך:
טו. הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל:
טז. הנה נא כחו במתניו ואנו בשרירי בטנו:
יז. יחפץ זנבו כמו ארז גידי פחדו ישרגו:
יח. עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל:
יט. הוא ראשית דרכי אל העשו יגש חרבו:
כ. כי בול הרים ישאו לו וכל חית השדה ישחקו שם:
כא. תחת צאלים ישכב בסתר קנה ובצה:
כב. יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי נחל:
כג. הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו:
כד. בעיניו יקחנו במוקשים ינקב אף:
| 
