א. תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו:
ב. התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו:
ג. הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות:
ד. היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם:
ה. התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך:
ו. יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים:
ז. התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו:
ח. שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף:
ט. הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל:
י. לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב:
יא. מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא:
יב. לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו:
יג. מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא:
יד. דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה:
טו. גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר:
טז. אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם:
יז. איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו:
יח. עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר:
יט. מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו:
כ. מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן:
כא. נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא:
כב. בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה:
כג. מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט:
כד. לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית:
כה. משתו יגורו אלים משברים יתחטאו:
כו. משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה:
כז. יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה:
כח. לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע:
כט. כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון:
ל. תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט:
לא. ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה:
לב. אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה:
לג. אין על עפר משלו העשו לבלי חת:
לד. את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ:
| 
