א. אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא:
ב. ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן:
ג. לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם:
ד. ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו:
ה. ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו:
ו. המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם:
ז. ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן:
ח. כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם:
ט. אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה:
י. הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם:
יא. אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו:
יב. והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן:
יג. השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן:
יד. אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי:
טו. כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן:
טז. וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד:
יז. על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה:
יח. ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי:
יט. ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה:
כ. ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו:
כא. ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים:
כב. ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה:
כג. ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה:
כד. ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור:
כה. ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי:
כו. אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם:
כז. צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה:
כח. ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי:
כט. האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב:
לא. אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו:
לב. ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני:
לג. ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים:
לד. ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם:
לה. הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר:
לו. ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני:
לז. אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי:
לח. ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו:
לט. אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם:
מ. וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם:
מא. ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה:
מב. ויאמינו בו רבים במקום ההוא:
| 
