א. וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים:
ב. ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו:
ג. ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת:
ד. ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו:
ה. מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים:
ו. והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו:
ז. ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת:
ח. כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם:
ט. וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים:
י. וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר:
יא. כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע:
יב. ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים:
יג. ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל:
יד. וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב:
טו. אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות:
טז. וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו:
יז. ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים:
יח. על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה:
יט. והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו:
כ. ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים:
כא. ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו:
כב. ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע:
כג. ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם:
כד. אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה:
כה. האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח:
כו. החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי:
כז. עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת:
כח. אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר:
כט. והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו:
ל. ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם:
לא. עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה:
לב. ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי:
לג. וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות:
לד. ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה:
לה. ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך:
לו. בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם:
לז. רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו:
לח. למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה:
לט. על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו:
מ. השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם:
מא. כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו:
מב. אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו:
מג. כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים:
מד. ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי:
מה. והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה:
מו. אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך:
מז. והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם:
מח. ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון:
מט. כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר:
נ. ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר:
| 
