א. איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות:
ב. בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר:
ג. גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר:
ד. דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם:
ה. האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות:
ו. ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים:
ז. זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם:
ח. חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ:
ט. טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי:
י. ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי:
יא. כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה:
יב. לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם:
יג. מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים:
יד. נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם:
טו. סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור:
טז. פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו:
יז. עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע:
יח. צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו:
יט. קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו:
כ. רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים:
כא. שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי:
כב. תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך:
| 
