א. וידבר יהוה אל משה לאמר:
ב. ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן:
ג. ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי:
ד. ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו:
ה. ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם:
ו. והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנות אחריהם ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו:
ז. והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם:
ח. ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם:
ט. כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו:
י. ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת:
יא. ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם:
יב. ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם:
יג. ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם:
יד. ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם:
טו. ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו:
טז. ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם:
יז. ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא:
יח. ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והיא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם:
יט. וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה עונם ישאו:
כ. ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו:
כא. ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו:
כב. ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה:
כג. ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם:
כד. ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים:
כה. והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא:
כו. והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי:
כז. ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם:
| 
