א. וידבר יהוה אל משה לאמר:
ב. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי:
ג. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם:
ד. אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם:
ה. בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה:
ו. ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו:
ז. ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו:
ח. והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו:
ט. וידבר יהוה אל משה לאמר:
י. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן:
יא. והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן:
יב. ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה:
יג. ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין:
יד. ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם:
טו. וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה:
טז. עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה:
יז. ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה:
יח. והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה:
יט. ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים:
כ. והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני יהוה על שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן:
כא. וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם:
כב. ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם:
כג. וידבר יהוה אל משה לאמר:
כד. דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש:
כה. כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה:
כו. וידבר יהוה אל משה לאמר:
כז. אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה:
כח. וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם:
כט. כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה:
ל. וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה:
לא. כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם:
לב. שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם:
לג. וידבר יהוה אל משה לאמר:
לד. דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה:
לה. ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו:
לו. שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו:
לז. אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו:
לח. מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם אשר תתנו ליהוה:
לט. אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון:
מ. ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים:
מא. וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו:
מב. בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת:
מג. למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם:
מד. וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל:
| 
