א. ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו:
ב. והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים:
ג. ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו:
ד. ויאחז בו וירפאהו וישלחהו:
ה. ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת:
ו. ולא יכלו להשיב על זאת דבר:
ז. וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם:
ח. כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך:
ט. ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון:
י. אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך:
יא. כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם:
יב. וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום:
יג. אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים:
יד. ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים:
טו. וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים:
טז. והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים:
יז. וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל:
יח. ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני:
יט. ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני:
כ. ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא:
כא. ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים:
כב. ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום:
כג. ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי:
כד. כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי:
כה. והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם:
כו. איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי:
כז. ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי:
כח. כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו:
כט. פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר:
ל. כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות:
לא. אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף:
לב. ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום:
לג. ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי:
לד. טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן:
לה. לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע:
| 
