א. ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו:
ב. נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה:
ג. השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו:
ד. ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו:
ה. ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה:
ו. ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם:
ז. מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב:
ח. הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה:
ט. הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן:
י. ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו:
יא. ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל:
יב. ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק:
יג. וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו:
יד. וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו:
טו. ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול:
טז. ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני:
יז. ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם:
יח. האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה:
יט. ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך:
כ. וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים:
כא. ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא:
כב. ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו:
כג. ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם:
כד. כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו:
כה. אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה:
כו. וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם:
כז. אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם:
כח. וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה:
כט. ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם:
ל. ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם:
לא. ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה:
לג. המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה:
לד. אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב:
לה. שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב:
לו. שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב:
לז. ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים:
| 
