א. וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות:
ב. ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם:
ג. ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי:
ד. וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים:
ה. אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים:
ו. ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה:
ז. והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם:
ח. אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ:
ט. ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר:
י. שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס:
יא. ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה:
יב. אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני:
יג. והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא:
יד. אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם:
טו. ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם:
טז. ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים:
יז. אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה:
יח. וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים:
יט. ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים:
כ. את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך:
כא. ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי:
כב. וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי:
כג. ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו:
כד. וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים:
כה. כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים:
כו. ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע:
כז. ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים:
כח. ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך:
כט. ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים:
ל. ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים:
לא. ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם:
לב. כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו:
לג. ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום:
לד. והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר:
לה. ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל:
לו. וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת:
לז. ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר:
לח. ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני:
לט. וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני:
מ. ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר:
מא. מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה:
מב. ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך:
מג. ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים:
| 
