א. ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות:
ב. וימצאו את האבן גלולה מן הקבר:
ג. ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע:
ד. ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים:
ה. ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים:
ו. איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר:
ז. כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום:
ט. ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים:
י. ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה:
יא. ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן:
יב. ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה:
יג. והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס:
יד. והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה:
טו. ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם:
טז. ועיניהם נאחזו ולא יכירהו:
יז. ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים:
יח. ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה:
יט. ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם:
כ. ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו:
כא. ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה:
כב. והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר:
כג. ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי:
כד. וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו:
כה. ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים:
כו. הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו:
כז. ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו:
כח. ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו:
כט. ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם:
ל. ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם:
לא. ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם:
לב. ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים:
לג. ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד:
לד. האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון:
לה. ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם:
לו. עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם:
לז. והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו:
לח. ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם:
לט. ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי:
מ. ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו:
מא. והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל:
מב. ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש:
מד. ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים:
מה. אז פתח את לבבם להבין את הכתובים:
מו. ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי:
מז. ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים:
מט. והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום:
נ. ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם:
נא. ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה:
נב. והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה:
נג. ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן:
| 
