א. ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו:
ב. ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו:
ג. וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה:
ד. וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו:
ה. ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר:
ו. ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם:
ז. ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו:
ח. ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך:
ט. וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה:
י. ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים:
יא. ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר:
יב. ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב:
יג. וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים:
יד. ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו:
טו. ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים:
טז. ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש:
יז. וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים:
יח. וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו:
יט. ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר:
כ. ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה:
כא. ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה:
כב. ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים:
כג. כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו:
כד. על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם:
כה. וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם:
כו. ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם:
כז. וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים:
כח. ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה:
כט. ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה:
ל. טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני:
לא. ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו:
לב. או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת:
לג. ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה:
| 
