א. ויהי כאשר עבר יום השבת ותקנינה מרים המגגדלית ומרים אם יעקב ושלמית סמים לבוא ולסוך אתו בהם:
ב. ובאחד בשבת בבקר השכם באו אל הקבר כזרוח השמש:
ג. ותאמרנה אשה אל אחותה מי יגל לנו את האבן מעל פתח הקבר:
ד. ובהביטן ראו והנה נגללה האבן כי היתה גדלה מאד:
ה. ותבאנה אל תוך הקבר ותראינה בחור אחד ישב מימין והוא עטה שמלה לבנה ותשתוממנה:
ו. ויאמר אליהן אל תשתוממנה את ישוע הנצרי אתן מבקשות את הנצלב הוא קם איננו פה הנה זה המקום אשר השכיבהו בו:
ז. אך לכנה ואמרתן אל תלמידיו ואל פטרוס כי הולך הוא לפניכם הגלילה ושם תראהו כאשר אמר לכם:
ח. ותמהרנה לצאת ותברחנה מן הקבר כי אחזתן רעדה ותמהון ולא הגידו דבר לאיש כי יראו:
ט. והוא כאשר קם מן המתים באחד בשבת נראה בראשונה אל מרים המגדלית אשר גרש ממנה שבעה שדים:
י. ותלך ותגד לאנשים אשר היו עמו והם מתאבלים ובכים:
יא. וכאשר שמעו כי חי ונראה אליה לא האמינו לה:
יב. ואחרי כן נראה בדמות אחרת לשנים מהם בהיתם מתהלכים בצאתם השדה:
יג. והם הלכו ויגידו לאחרים וגם להם לא האמינו:
יד. ובאחרנה נראה לעשתי העשר בהיותם מסבים ויחרף חסרון אמונתם וקשי לבבם אשר לא האמינו לראים אתו נעור מן המתים:
טו. ויאמר אליהם לכו אל כל העולם וקראו את הבשורה לכל הבריאה:
טז. המאמין ונטבל הוא יושע ואשר לא יאמין יאשם:
יז. ואלה האתות אשר ילוו אל המאמינים יגרשו שדים בשמי ובלשנות חדשות ידברו:
יח. נחשים ישאו בידיהם ואם ישתו סם המות לא יזיקם על חולים ישימו את ידיהם וייטב להם:
יט. ויהי אחרי אשר דבר אתם האדון וינשא השמימה וישב לימין האלהים:
כ. והמה יצאו ויקראו בכל המקמות והאדון עזרם ויחזק את הדבר באתות הבאות אחרי דברם אמן:
| 
