א. ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים:
ב. ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים:
ג. ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו:
ד. דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו:
ה. וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם:
ו. ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים:
ז. ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם:
ח. וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם:
ט. העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם:
י. ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם:
יא. איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים:
יב. אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים:
יג. ויהי כבוא ישוע אל גלילות קיסרין של פילפוס וישאל את תלמידיו לאמר מה אמרים האנשים עלי מי הוא בן האדם:
יד. ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ואחרים אמרים אליהו ויש אמרים ירמיהו או אחד מן הנביאים:
טו. ויאמר אליהם ואתם מה תאמרו מי אני:
טז. ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים:
יז. ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים:
יח. ואף אני אמר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה:
יט. ואתן לך את מפתחות מלכות השמים וכל אשר תאסר על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ מתר יהיה בשמים:
כ. אז צוה את התלמידים בגערה לבלתי הגיד לאיש כי הוא ישוע המשיח:
כא. מן העת ההיא החל ישוע להורות את תלמידיו שהוא צריך ללכת ירושלים ויענה הרבה בידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום:
כב. ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו לאמר חס לך אדני אל יהי לך כזאת:
כג. ויפן ויאמר לפטרוס סור מעלי השטן למכשול אתה לי כי אין לבך לדברי אלהים כי אם לדברי בני אדם:
כד. ויאמר ישוע אל תלמידיו איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ונשא את צלבו והלך אחרי:
כה. כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני הוא ימצאנה:
כו. כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונפשו תשחת או מה יתן האדם פדיון נפשו:
כז. כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו:
כח. אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את בן האדם בא במלכותו:
| 
