א. אז נשא הרוח את ישוע המדברה למען ינסהו השטן:
ב. ויהי אחרי צומו ארבעים יום וארבעים לילה וירעב:
ג. ויגש אליו המנסה ויאמר אם בן האלהים אתה אמר לאבנים האלה ותהיין ללחם:
ד. ויען ויאמר הן כתוב לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יי:
ה. וישאהו השטן אל עיר הקדש ויעמידהו על פנת בית המקדש:
ו. ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל למטה כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך ועל כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך:
ז. ויאמר אליו ישוע ועוד כתוב לא תנסה את יהוה אלהיך:
ח. ויוסף השטן וישאהו אל הר גבה מאד ויראהו את כל ממלכות תבל וכבודן:
ט. ויאמר אליו את כל זאת לך אתננה אם תקד ותשתחוה לי:
י. ויאמר אליו ישוע סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואותו לבדו תעבד:
יא. וירף ממנו השטן והנה נגשו אליו מלאכים וישרתוהו:
יב. ויהי כשמעו כי הסגירו את יוחנן וילך לו ארץ הגליל:
יג. ויעזב את נצרת ויבא וישב בכפר נחום אשר על שפת הים בגבול זבלון ונפתלי:
יד. למלאת הנאמר על פי ישעיהו הנביא לאמר:
טו. ארצה זבלון וארצה נפתלי דרך הים עבר הירדן גליל הגוים:
טז. העם ההלכים בחשך ראו אור גדול וישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם:
יז. מן העת ההיא החל ישוע לקרא קרוא ואמור שובו כי הגיעה מלכות השמים:
יח. ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא שני אנשים אחים את שמעון הנקרא פטרוס ואת אנדרי אחיו והמה משליכים מצודה בים כי דיגים היו:
יט. ויאמר אליהם לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים:
כ. ויעזבו מהרה את המכמרות וילכו אחריו:
כא. ויהי כעברו משם וירא שני אנשים אחים אחרים את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו באניה עם זבדי אביהם מתקנים את מכמרותם ויקרא אליהם:
כב. ויעזבו מיד את האניה ואת אביהם וילכו אחריו:
כג. ויסב ישוע בכל הגליל וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם:
כד. ויצא שמעו בכל ארץ סוריא ויביאו אליו את כל החולים המענים בכל חלים ומכאובים ואחוזי שדים ומכי ירח ונכי אברים וירפאם:
כה. וילכו אחריו המנים המנים מן הגליל ומן עשר הערים ומירושלים ויהודה ומעבר לירדן:
| 
