א. אל תשפטו למען לא תשפטו:
ב. כי במשפט אשר אתם שפטים בו תשפטו ובמדה אשר אתם מדדים בה ימד לכם:
ג. ולמה זה אתה ראה את הקסם בעין אחיך ואת הקורה אשר בעינך לא תביט:
ד. ואיך תאמר אל אחיך הניחה לי ואסירה את הקסם מעינך והנה הקורה בעינך:
ה. החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחרי כן ראה תראה להסיר את הקסם מעין אחיך:
ו. אל תתנו את הקדש לכלבים ואל תשליכו פניניכם לפני החזירים פן ירמסום ברגליהם ופנו וטרפו אתכם:
ז. שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם:
ח. כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח לו:
ט. ומי זה איש מכם אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן:
י. וכי ישאל ממנו דג היתן לו נחש:
יא. הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי אביכם שבשמים יתן אך טוב לשאלים מאתו:
יב. לכן כל אשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם עשו להם גם אתם כי זאת היא התורה והנביאים:
יג. באו בפתח הצר כי רחב הפתח ומרוח הדרך המביא לאבדון ורבים אשר יבאו בו:
יד. ומה צר הפתח ומוצק הדרך המביא לחיים ומעטים הם אשר ימצאוהו:
טו. השמרו לכם מנביאי השקר הבאים אליכם בלבוש כבשים ובקרבם זאבים טרפים המה:
טז. הכר תכירו אותם בפריהם היאספו ענבים מן הקצים או תאנים מן הברקנים:
יז. כן כל עץ טוב עשה פרי טוב והמשחת עשה פרי רע:
יח. עץ טוב לא יוכל עשות פרי רע ועץ משחת לא יעשה פרי טוב:
יט. וכל עץ אשר לא יעשה פרי טוב יגדע וישלך באש:
כא. לא כל האמר לי אדני אדני יבוא אל מלכות השמים כי אם העשה רצון אבי שבשמים:
כב. והיה ביום ההוא יאמרו רבים אלי אדנינו אדנינו הלא בשמך נבאנו ובשמך גרשנו שדים ובשמך עשינו גבורות רבות:
כג. אז אענה בם לאמר מעולם לא ידעתי אתכם סורו ממני פעלי האון:
כד. לכן כל השמע את דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הסלע:
כה. וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויגעו בבית ההוא ולא נפל כי יסד על הסלע:
כו. וכל השמע את דברי אלה ולא יעשה אתם ידמה לאיש בער אשר בנה את ביתו על החול:
כז. וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה:
כח. ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה וישתומם המון העם על תורתו:
כט. כי היה מלמד אותם כבעל גבורה ולא כסופרים:
| 
