א. אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי:
ב. אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם:
ג. על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה:
ד. טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם:
ה. אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך:
ו. כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו:
ז. ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי:
ח. אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי:
ט. זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו:
י. ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות:
יא. יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק:
יב. יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר:
יג. והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם:
יד. רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם:
טו. כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות:
טז. יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה:
יז. ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך:
יח. מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא:
יט. ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם:
כ. תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם:
| 
