א. ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא:
ב. וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו:
ג. ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה:
ד. ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה:
ה. ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל:
ו. ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם:
ז. ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד:
ח. אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש:
ט. אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם:
י. ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל:
יא. ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו:
יב. אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו:
יג. ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו:
יד. ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה:
טו. והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר:
טז. מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר:
יז. ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר:
יח. יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים:
יט. סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה:
כ. ויאמר יהוה סלחתי כדברך:
כא. ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ:
כב. כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:
כג. אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה:
כד. ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה:
כה. והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף:
כו. וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:
כז. עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי:
כח. אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם:
כט. במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי:
ל. אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון:
לא. וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה:
לב. ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה:
לג. ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר:
לד. במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי:
לה. אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו:
לו. והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ:
לז. וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה:
לח. ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ:
לט. וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד:
מ. וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו:
מא. ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח:
מב. אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם:
מג. כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם:
מד. ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה:
מה. וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה:
| 
