א. וידבר יהוה אל משה לאמר:
ב. דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות:
ג. ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה:
ד. וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה:
ה. וידבר יהוה אל משה לאמר:
ו. קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם:
ז. וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו:
ח. ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת:
ט. והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל:
י. והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים:
יא. והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה:
יב. והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים:
יג. והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה:
יד. והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים:
טו. ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה:
טז. כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי:
יז. כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי:
יח. ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל:
יט. ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש:
כ. ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל:
כא. ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם:
כב. ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם:
כג. וידבר יהוה אל משה לאמר:
כד. זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד:
כה. ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד:
כו. ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם:
| 
