א. הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה:
ב. בראש מרומים עלי דרך בית נתיבות נצבה:
ג. ליד שערים לפי קרת מבוא פתחים תרנה:
ד. אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם:
ה. הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב:
ו. שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים:
ז. כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע:
ח. בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש:
ט. כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת:
י. קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר:
יא. כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה:
יב. אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא:
יג. יראת יהוה שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי:
יד. לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה:
טו. בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק:
טז. בי שרים ישרו ונדיבים כל שפטי צדק:
יז. אני אהביה אהב ומשחרי ימצאנני:
יח. עשר וכבוד אתי הון עתק וצדקה:
יט. טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר:
כ. בארח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט:
כא. להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא:
כב. יהוה קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז:
כג. מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ:
כד. באין תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי מים:
כה. בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי:
כו. עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל:
כז. בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על פני תהום:
כח. באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום:
כט. בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו בחוקו מוסדי ארץ:
ל. ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום משחקת לפניו בכל עת:
לא. משחקת בתבל ארצו ושעשעי את בני אדם:
לב. ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו:
לג. שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו:
לד. אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי:
לה. כי מצאי מצאי חיים ויפק רצון מיהוה:
לו. וחטאי חמס נפשו כל משנאי אהבו מות:
| 
