א. לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה:
ב. חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי:
ג. יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו:
ד. אדם להבל דמה ימיו כצל עובר:
ה. יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו:
ו. ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם:
ז. שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר:
ח. אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר:
ט. אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך:
י. הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה:
יא. פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר:
יב. אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל:
יג. מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו:
יד. אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו:
טו. אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו:
| 
