א. לדוד אל תתחר במרעים אל תקנא בעשי עולה:
ב. כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון:
ג. בטח ביהוה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה:
ד. והתענג על יהוה ויתן לך משאלת לבך:
ה. גול על יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה:
ו. והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים:
ז. דום ליהוה והתחולל לו אל תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות:
ח. הרף מאף ועזב חמה אל תתחר אך להרע:
ט. כי מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו ארץ:
י. ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו:
יא. וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום:
יב. זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו:
יג. אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו:
יד. חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך:
טו. חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה:
טז. טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים:
יז. כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה:
יח. יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה:
יט. לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו:
כ. כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו:
כא. לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן:
כב. כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו:
כג. מיהוה מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ:
כד. כי יפל לא יוטל כי יהוה סומך ידו:
כה. נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם:
כו. כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה:
כז. סור מרע ועשה טוב ושכן לעולם:
כח. כי יהוה אהב משפט ולא יעזב את חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת:
כט. צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה:
ל. פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט:
לא. תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו:
לב. צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו:
לג. יהוה לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו:
לד. קוה אל יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה:
לה. ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן:
לו. ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא:
לז. שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום:
לח. ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה:
לט. ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה:
מ. ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו:
| 
