א. מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו:
ב. מציון מכלל יפי אלהים הופיע:
ג. יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד:
ד. יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו:
ה. אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח:
ו. ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה:
ז. שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי:
ח. לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד:
ט. לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים:
י. כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף:
יא. ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי:
יב. אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה:
יג. האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה:
יד. זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך:
טו. וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני:
טז. ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך:
יז. ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך:
יח. אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך:
יט. פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה:
כ. תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי:
כא. אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך:
כב. בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל:
כג. זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים:
| 
