א. למנצח עלמות לבן מזמור לדוד אודה יהוה בכל לבי אספרה כל נפלאותיך:
ב. אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון:
ג. בשוב אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך:
ד. כי עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק:
ה. גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד:
ו. האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה:
ז. ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו:
ח. והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים:
ט. ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה:
י. ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה:
יא. זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו:
יב. כי דרש דמים אותם זכר לא שכח צעקת עניים:
יג. חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות:
יד. למען אספרה כל תהלתיך בשערי בת ציון אגילה בישועתך:
טו. טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם:
טז. נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה:
יז. ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים:
יח. כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים תאבד לעד:
יט. קומה יהוה אל יעז אנוש ישפטו גוים על פניך:
כ. שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה:
| 
