א. וכפתחו החותם השביעי ותהי דממה בשמים כחצי שעה:
ב. וארא את שבעת המלאכים אשר עמדו לפני האלהים וינתנו להם שבעה שופרות:
ג. ויבא מלאך אחר ויגש אל המזבח ומחתת זהב בידו ותנתן לו קטרת הרבה לתתה עם תפלות כל הקדשים על מזבח הזהב אשר לפני הכסא:
ד. ויעל עשן הקטרת עם תפלות הקדשים מיד המלאך לפני אלהים:
ה. ויקח המלאך את המחתה וימלאה אש מעל המזבח וישלך על הארץ ויהי קולות ורעמים וברקים ורעש:
ו. ושבעה המלאכים ההם אשר בידם שבעת השופרות התעתדו לתקע:
ז. והמלאך הראשון תקע בשופר ויהי ברד ואש בלולים בדם ותשלך ארצה ותשרף שלישית העץ וכל ירק עשב נשרף:
ח. והמלאך השני תקע בשופר והנה כדמות הר גדול בער באש השלך אל תוך הים ותהי שלישית הים לדם:
ט. ותמת שלישית כל נפש חיה אשר בים ושלישית האניות נשחתה:
י. והמלאך השלישי תקע בשופר ויפל מן השמים כוכב גדול בער כלפיד ויפל על שלישית הנהרות ועל מעינות המים:
יא. ושם הכוכב נקרא לענה ותהי שלישית המים ללענה ורבים מבני אדם מתו מן המים כי מרים היו:
יב. והמלאך הרביעי תקע בשופר ותכה שלישית השמש ושלישית הירח ושלישית הכוכבים למען תחשך שלישיתם והיום לא יאיר שלישיתו וכן גם הלילה:
יג. וארא ואשמע מלאך אחד מעופף במרום הרקיע הקורא בקול גדול אוי אוי אוי לישבי הארץ משאר קלות שופר שלשת המלאכים העתידים לתקע:
| 
