א. פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים:
ב. אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש:
ג. על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר:
ד. אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו:
ה. אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו:
ו. אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח:
ז. לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח:
ח. בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם:
ט. כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם:
י. בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם:
יא. כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי:
יב. והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי:
יג. ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים:
יד. מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים:
טו. לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי:
טז. כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני:
יז. כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה:
יח. כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה:
יט. יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה:
כ. כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל:
כא. יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער:
כב. ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים:
כג. וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה:
כד. על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו:
כה. אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן:
כו. בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן:
כז. וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם:
כח. וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן:
כט. וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות:
ל. הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם:
לא. נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים:
לב. יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם:
|