א. וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו:
ב. ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה:
ג. ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה:
ד. ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני:
ה. ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני:
ו. ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות:
ז. מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה:
ח. ויהי דבר יהוה אלי לאמר:
ט. ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם:
י. כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ:
יא. ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה:
יב. ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב:
יג. ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני:
יד. ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ:
| 
