א. משא דבר יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל:
ב. וגם חמת תגבל בה צר וצידון כי חכמה מאד:
ג. ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות:
ד. הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל:
ה. תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב:
ו. וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים:
ז. והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי:
ח. וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא יעבר עליהם עוד נגש כי עתה ראיתי בעיני:
ט. גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות:
י. והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ:
יא. גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו:
יב. שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך:
יג. כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור:
יד. ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן:
טו. יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח:
טז. והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו:
יז. כי מה טובו ומה יפיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות:
| 
