דברי הימים א, Chapter 14 יד

א. וַיִּשְׁלַח [חִירָם כ] (חוּרָם ק) מֶלֶךְ־צֹר מַלְאָכִים אֶל־דָּוִיד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי קִיר וְחָרָשֵׁי עֵצִים לִבְנֹות לֹו בָּיִת׃    ב. וַיֵּדַע דָּוִיד כִּי־הֱכִינֹו יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל כִּי־נִשֵּׂאת לְמַעְלָה מַלְכוּתֹו בַּעֲבוּר עַמֹּו יִשְׂרָאֵל׃ פ    ג. וַיִּקַּח דָּוִיד עֹוד נָשִׁים בִּירוּשָׁלִָם וַיֹּולֶד דָּוִיד עֹוד בָּנִים וּבָנֹות׃    ד. וְאֵלֶּה שְׁמֹות הַיְלוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ־לֹו בִּירוּשָׁלִָם שַׁמּוּעַ וְשֹׁובָב נָתָן וּשְׁלֹמֹה׃    ה. וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ וְאֶלְפָּלֶט׃    ו. וְנֹגַהּ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ׃    ז. וֶאֱלִישָׁמָע וּבְעֶלְיָדָע וֶאֱלִיפָלֶט׃    ח. וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי־נִמְשַׁח דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ כָל־פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת־דָּוִיד וַיִּשְׁמַע דָּוִיד וַיֵּצֵא לִפְנֵיהֶם׃    ט. וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּפְשְׁטוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים׃    י. וַיִּשְׁאַל דָּוִיד בֵּאלֹהִים לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה עַל־ [פְּלִשְׁתִּיִּים כ] (פְּלִשְׁתִּים ק) וּנְתַתָּם בְּיָדִי וַיֹּאמֶר לֹו יְהוָה עֲלֵה וּנְתַתִּים בְּיָדֶךָ׃    יא. וַיַּעֲלוּ בְּבַעַל־פְּרָצִים וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִיד וַיֹּאמֶר דָּוִיד פָּרַץ הָאֱלֹהִים אֶת־אֹויְבַי בְּיָדִי כְּפֶרֶץ מָיִם עַל־כֵּן קָרְאוּ שֵׁם־הַמָּקֹום הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים׃    יב. וַיַּעַזְבוּ־שָׁם אֶת־אֱלֹהֵיהֶם וַיֹּאמֶר דָּוִיד וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ׃ פ    יג. וַיֹּסִיפוּ עֹוד פְּלִשְׁתִּים וַיִּפְשְׁטוּ בָּעֵמֶק׃    יד. וַיִּשְׁאַל עֹוד דָּוִיד בֵּאלֹהִים וַיֹּאמֶר לֹו הָאֱלֹהִים לֹא תַעֲלֶה אַחֲרֵיהֶם הָסֵב מֵעֲלֵיהֶם וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל הַבְּכָאִים׃    טו. וִיהִי כְּשָׁמְעֲךָ אֶת־קֹול הַצְּעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֵּצֵא בַמִּלְחָמָה כִּי־יָצָא הָאֱלֹהִים לְפָנֶיךָ לְהַכֹּות אֶת־מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים׃    טז. וַיַּעַשׂ דָּוִיד כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ הָאֱלֹהִים וַיַּכּוּ אֶת־מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים מִגִּבְעֹון וְעַד־גָּזְרָה׃    יז. וַיֵּצֵא שֵׁם־דָּוִיד בְּכָל־הָאֲרָצֹות וַיהוָה נָתַן אֶת־פַּחְדֹּו עַל־כָּל־הַגֹּויִם׃