א. ויקבצו כל־ישראל אל־דויד חברונה לאמר הנה עצמך ובשרך אנחנו׃
ב. גם־תמול גם־שלשום גם בהיות שאול מלך אתה המוציא והמביא את־ישראל ויאמר יהוה אלהיך לך אתה תרעה את־עמי את־ישראל ואתה תהיה נגיד על עמי ישראל׃
ג. ויבאו כל־זקני ישראל אל־המלך חברונה ויכרת להם דויד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את־דויד למלך על־ישראל כדבר יהוה ביד־שמואל׃ ס
ד. וילך דויד וכל־ישראל ירושלם היא יבוס ושם היבוסי ישבי הארץ׃
ה. ויאמרו ישבי יבוס לדויד לא תבוא הנה וילכד דויד את־מצדת ציון היא עיר דויד׃
ו. ויאמר דויד כל־מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב בן־צרויה ויהי לראש׃
ז. וישב דויד במצד על־כן קראו־לו עיר דויד׃
ח. ויבן העיר מסביב מן־המלוא ועד־הסביב ויואב יחיה את־שאר העיר׃
ט. וילך דויד הלוך וגדול ויהוה צבאות עמו׃ פ
י. ואלה ראשי הגבורים אשר לדויד המתחזקים עמו במלכותו עם־כל־ישראל להמליכו כדבר יהוה על־ישראל׃ ס
יא. ואלה מספר הגברים אשר לדויד ישבעם בן־חכמוני ראש [השלושים כ] (השלישים ק) הוא־עורר את־חניתו על־שלש־מאות חלל בפעם אחת׃
יב. ואחריו אלעזר בן־דודו האחוחי הוא בשלושה הגברים׃
יג. הוא־היה עם־דויד בפס דמים והפלשתים נאספו־שם למלחמה ותהי חלקת השדה מלאה שעורים והעם נסו מפני פלשתים׃
יד. ויתיצבו בתוך־החלקה ויצילוה ויכו את־פלשתים ויושע יהוה תשועה גדולה׃
טו. וירדו שלושה מן־השלושים ראש על־הצר אל־דויד אל־מערת עדלם ומחנה פלשתים חנה בעמק רפאים׃
טז. ודויד אז במצודה ונציב פלשתים אז בבית לחם׃
יז. [ויתאו כ] (ויתאיו ק) דויד ויאמר מי ישקני מים מבור בית־לחם אשר בשער׃
יח. ויבקעו השלשה במחנה פלשתים וישאבו־מים מבור בית־לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל־דויד ולא־אבה דויד לשתותם וינסך אתם ליהוה׃
יט. ויאמר חלילה לי מאלהי מעשות זאת הדם האנשים האלה אשתה בנפשותם כי בנפשותם הביאום ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגבורים׃
כ. ואבשי אחי־יואב הוא היה ראש השלושה והוא עורר את־חניתו על־שלש מאות חלל [ולא־ כ] (ולו־שם ק) בשלושה׃
כא. מן־השלושה בשנים נכבד ויהי להם לשר ועד־השלושה לא־בא׃ ס
כב. בניה בן־יהוידע בן־איש־חיל רב־פעלים מן־קבצאל הוא הכה את שני אריאל מואב והוא ירד והכה את־הארי בתוך הבור ביום השלג׃
כג. והוא־הכה את־האיש המצרי איש מדה ׀ חמש באמה וביד המצרי חנית כמנור ארגים וירד אליו בשבט ויגזל את־החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו׃
כד. אלה עשה בניהו בן־יהוידע ולו־שם בשלושה הגברים׃
כה. מן־השלושים הנו נכבד הוא ואל־השלושה לא־בא וישימהו דויד על־משמעתו׃ ס
כו. וגבורי החילים עשה־אל אחי יואב אלחנן בן־דודו מבית לחם׃ ס
כז. שמות ההרורי חלץ הפלוני׃ ס
כח. עירא בן־עקש התקועי אביעזר הענתותי׃ ס
כט. סבכי החשתי עילי האחוחי׃ ס
ל. מהרי הנטפתי חלד בן־בענה הנטופתי׃ ס
לא. איתי בן־ריבי מגבעת בני בנימן ס בניה הפרעתני׃
לב. חורי מנחלי געש ס אביאל הערבתי׃ ס
לג. עזמות הבחרומי אליחבא השעלבני׃ ס
לד. בני השם הגזוני יונתן בן־שגה ההררי׃ ס
לה. אחיאם בן־שכר ההררי אליפל בן־אור׃ ס
לו. חפר המכרתי אחיה הפלני׃ ס
לז. חצרו הכרמלי נערי בן־אזבי׃ ס
לח. יואל אחי נתן מבחר בן־הגרי׃ ס
לט. צלק העמוני נחרי הברתי נשא כלי יואב בן־צרויה׃ ס
מ. עירא היתרי גרב היתרי׃ ס
מא. אוריה החתי זבד בן־אחלי׃ ס
מב. עדינא בן־שיזא הראובני ראש לראובני ועליו שלושים׃ ס
מג. חנן בן־מעכה ויושפט המתני׃ ס
מד. עזיא העשתרתי שמע [ויעואל כ] (ויעיאל ק) ס בני חותם הערערי׃ ס
מה. ידיעאל בן־שמרי ויחא אחיו התיצי׃ ס
מו. אליאל המחוים ויריבי ויושויה בני אלנעם ויתמה המואבי׃
מז. אליאל ועובד ויעשיאל המצביה׃ פ
| 
