א. וישלח [חירם כ] (חורם ק) מלך־צר מלאכים אל־דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית׃
ב. וידע דויד כי־הכינו יהוה למלך על־ישראל כי־נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל׃ פ
ג. ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות׃
ד. ואלה שמות הילודים אשר היו־לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה׃
ז. ואלישמע ובעלידע ואליפלט׃
ח. וישמעו פלשתים כי־נמשח דויד למלך על־כל־ישראל ויעלו כל־פלשתים לבקש את־דויד וישמע דויד ויצא לפניהם׃
ט. ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים׃
י. וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על־ [פלשתיים כ] (פלשתים ק) ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך׃
יא. ויעלו בבעל־פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את־אויבי בידי כפרץ מים על־כן קראו שם־המקום ההוא בעל פרצים׃
יב. ויעזבו־שם את־אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש׃ פ
יג. ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק׃
יד. וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים׃
טו. ויהי כשמעך את־קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי־יצא האלהים לפניך להכות את־מחנה פלשתים׃
טז. ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את־מחנה פלשתים מגבעון ועד־גזרה׃
יז. ויצא שם־דויד בכל־הארצות ויהוה נתן את־פחדו על־כל־הגוים׃
| 
